אין תגובות
02.25.2016

 

בשנת 2014 נמכרו מעל 350 מליון מטרים רבועים של זכוכית המיועדת למסכי מגע. זה נשמע כמו נתון איזוטרי מתעשיית הזכוכית, אבל המשמעות שלו בפועל היא שבממוצע כל בן אדם בעולם רכש בשנת 2014 לוח זכוכית בגודל דף A4. אלא אם מדובר באספנים מאוד ספציפיים, סביר להניח שהזכוכית הזו היתה מחוברת לטלפון סלולרי או טאבלט. הנתון הזה ממחיש מה שאנחנו כבר יודעים: הכניסה של מכשירים ניידים למיניהם לחיינו היא מוחלטת ולא הולכת להעלם בקרוב.

איך זה משפיע על עולם העיצוב?

אחד האלמנטים המכריעים בעיצוב למובייל הוא הצורך בגמישות. קיימים היום בשוק המון סוגים, דגמים, יצרנים ובעיקר גדלים שונים של מכשירים. התאמה של עיצוב לכל אחד מהם אינה ריאלית, ולכן עיצוב טוב למובייל יהיה כזה שיוכל להתאים את עצמו בקלות ולהראות טוב בטווח רחב של גדלים.

אז במה שונה עיצוב למובייל, בהשוואה לעיצוב למחשבים "רגילים" ?

בניגוד למחשבים רגילים, בהם השימוש בממשק נעשה בעיקר בעכבר או במשטח מגע , השימוש במכשירי מגע הוא באמצעות מניפולציה ישירה – מגע ישיר בממשק, ללא שימוש באמצעים מתווכים כמו עכבר או מקלדת. בנוסף, השימוש משתנה בהתאם לאופן החזקת המכשיר ואופן השימוש בו.
מחקר שערך סטיבן הובר ב-2013 בדק את אופן השימוש במכשירים ניידים, והעלה את המסקנות הבאות:

  • כיוון: 94% ממשתמשי המכשירים הניידים מחזיקים את הנייד לאורך, לא לרוחב.
  • שימוש: 85% מהמשתמשים מחזיקים את הנייד ביד אחת, ושולטים בו עם הבוהן בלבד או עם היד השניה. 15% בלבד מחזיקים ומשתמשים בשתי ידיים בו זמנית.

עיצוב חכם למובייל Mobile Position

למה זה חשוב?

כדי לגשת לעיצוב, אנחנו רוצים קודם להבין מהי מערכת היחסים בין המשתמש לבין המכשיר (ולא, הכוונה אינה למקום שאתם שומרים לנייד לצד הכרית בלילה).
אם נצא מנקודת הנחה שהמשתמש משתמש בעיקר בבוהן ללחיצה – זה אומר שהאזורים הלחיצים צריכים להיות גדולים מספיק. אם הוא מחזיק את הנייד ביד אחת, נעדיף להימנע מלמקם אזורים לחיצים בפינה השמאלית העליונה. אם נבין מאיזה מרחק צופה המשתמש במסך, נדע כמה גדול או קטן יכול כל רכיב להיות.

בתרשים הבא, מתוארים אזורים קלים וקשים למגע במכשירים שונים (באדום מוצגים האזורים הפחות נגישים ללחיצה ובירוק מסומנים האזורים הנגישים יחסית):

אזורים קלים וקשים למגע

איך מתמודדים עם מגבלות פיזיות?

המגבלות מחייבות חשיבה מחדש על מבנה המסך וארגון הרכיבים בו. כפתורי פעולה ורכיבים חשובים ימוקמו לרוב בחלק התחתון של המסך על מנת לוודא שהגישה אליהם נוחה.
פתרון מקובל לתפריט, למשל, הוא כפתור מרחף במקום קבוע (כמו כפתור ה- FAB):

כפתור מרחף במקום קבוע FAB

דוגמא נוספת היא שימוש בדפדוף צידי (ימינה ושמאלה), במקום גלילה ארוכה מטה. זו דרך לפרוס מידע השוואתי בצורה נוחה יותר לצפיה דרך מכשיר נייד.

עיצוב למובייל - דפדוף צידי

מהו עיצוב רספונסיבי?

עיצוב רספונסיבי הוא עיצוב אחיד, המתחשב מראש במספר מסכים ומספר גדלים. בעיצוב לאינטרנט מקובל היום לעצב תבניות גמישות, הבנויות על קוד שמתאים את עצמו לפי רוחב המסך. גישה כזו אומרת שאותו עיצוב יחול על כל מסך, מסך שולחני רחב עד מובייל. השינוי כולל הקטנה או הגדלה של רכיבים, סידורם מחדש ולפעמים העלמה שלהם והצגת אחרים, מותאמים.
התאמה למידות המסך חשובה הן מבחינת התוכן והן מבחינת העיצוב.
השאלות שיש לשאול: מה נכנס מעל לקו הגלילה (המסך הראשון המלא אליו נחשף המשתמש)? האם העיצוב נראה טוב גם אחרי כיווץ, או שנדרש פתרון מותאם? האם יש מגבלות טכניות שיש להתחשב בהן? האם למשתמש יש אפשרות להקליד בנוחות? האם יש לו אפשרות להשתמש בוידאו או סאונד בקלות?

זמינות מול ביטחון בשימוש

השימוש במובייל כיום הינו נרחב ונמצא בעלייה, אם כי לא בכל התחומים, ולא בקרב כל המשתמשים.
המשתמשים הכי "אמיצים" הם בני דור ה"מלניאס" (Milennials – ילידי השנים 1980-2000).
מה נחשב לפעולה אמיצה? עסקאות פיננסיות כמו העברת כספים ורכישות, חתימות ואישורים משפטיים, וכן תהליכים ארוכים ועמוסי מידע.
בשנת 2014, כ-78% מבני הגילאים האלו העידו כי ביצעו פעולות פיננסיות בנייד.
בטווחי גילאים מבוגרים יותר, אחוז השימוש בכלל, והשימוש עבור פעולות מורכבות בפרט, נמוך בהרבה. בין הסיבות שציינו משתמשים שאינם נוהגים לבצע פעולות אלה במובייל עלו חשש מרמת האבטחה, ואמינות טכנולוגית נמוכה (ממשק שקורס במהלך פעולה, אי קבלת חיווי לאישור פעולה).

דוגמא בולטת לכניסת המובייל לתחום הצרכנות ניתן היה לראות השנה בנתונים שפורסמו אחרי חג ההודיה ו-Black Friday בארה"ב. השנה, 60% מסך כל הרכישות שנעשו און-ליין בוצעו ממכשירים ניידים. בנוסף, הסכום הממוצע לרכישה דרך מכשיר נייד עמד על 117$, סכום הגבוה ב-5% לעומת השנה שעברה.

אם בעבר משתמשים נרתעו מלעשות במובייל שימוש מורכב, או כזה הכרוך בצעדים "רציניים", נראה שכיום הרתיעה הזו פוחתת, וכי הזמינות הרבה של המובייל מנצחת את כל המחסומים. עוד מאפיינים שתרמו להרחבת השימוש בנייד הם מידות המסכים שהולכים וגדלים, וכן איכות וזמינות החיבור לאינטרנט.

ומה הלאה?

האם השליטה המוחלטת של מסכים ומסכי מגע תמשך גם בעתיד?
היום קשה לנו לדמיין את התחבורה הציבורית בלי פייסבוק, את עולם הדייטינג בלי טינדר ואת ארוחת הצהריים שלנו בלי אינסטגרם. אז קל להניח שהמסכים יישארו קרובים אלינו גם בעתיד, אך קשה לחזות איך הם יראו ויתנהגו. האם יותר מכשירים ישתמשו בפונקציות דיבור? האם מחשוב לביש יכנס ויהפוך לחלק משמעותי מהשוק? האם IOT Internet of Things)) ישתלב בחיי היומיום שלנו?
או שאולי המסכים יישארו החלק הדומיננטי בשוק, אבל יהפכו לגמישים / דקים / עבים יותר?
אלו הערכות שאנו מתמודדים איתן מחדש בכל פרויקט של עיצוב ממשק משתמש, על מנת לנסות ולייצר את התוכן הטוב והנכון ביותר עבור הלקוח והמוצר הספציפי. אחד האתגרים הוא לגשר על פער הזמן שבין איפיון, עיצוב ופיתוח המוצר לבין לתאריך שחרורו לשוק. עלינו לחשוב מה יהיה נכון בעוד שנה, בניגוד למה שנכון היום, או מה שהיה נכון לפני שנה.

מקורות:

https://uideo.net/videos/477

http://www.uxmatters.com/mt/archives/2013/02/how-do-users-really-hold-mobile-devices.php

http://www.federalreserve.gov/econresdata/mobile-devices/2012-current-use-mobile-banking-payments.htm

http://livingwell.meitavdash.co.il/employed/how-does-millennials-consume-financial-services

https://hobi.com/record-amount-of-black-friday-purchases-made-on-mobile-devices/record-amount-of-black-friday-purchases-made-on-mobile-devices

http://aunmedia.org/sites/default/files/mediareport/ch6.pdf

http://uimovement.com/ui/1284/teamup

https://www.comscore.com/Insights/Blog/Number-of-Mobile-Only-Internet-Users-Now-Exceeds-Desktop-Only-in-the-U.S