אין תגובות
11.06.2017

 

נניח שהחלטתם לנצל את שאריות הפסקת הצהריים שלכם, לקניה של כמה מוצרים בסופר סמוך.
זמנכם מוגבל ואתם שואפים לסיים את הקניה במהירות האפשרית.
אתם נכנסים ומתחילים לסרוק את המדפים בחיפוש אחר המוצרים, אך מהר מאוד מגלים כי הם עמוסים במוצרים מסוגים שונים, קשה לכם לאתר את המוצרים שרציתם לקנות וכל הסיפור לוקח המון זמן.
מה הסיכוי שתחזרו לקנות בסופר הזה גם בפעם הבאה? כנראה שנמוך.

Motion blurred shopping cart in market store

אתרי המזון הולכים ומתחזקים
על פי הערכות, עד שנת 2025 המכירות באון ליין של מוצרי מזון יעמדו על 20% מסך מכירות המזון בארה"ב, עם מחזור מכירות של מעל 100 מיליארד דולר. כבר היום רואים גידול באחוז הקונים של מוצרי מזון באונליין. נתונים אלו טומנים בחובם הזדמנויות גדולות לקמעונאים וגם בארץ רשתות המזון הגדולות כבר נכנסו למשחק ומציגות אתרי קניות מתקדמים ומחזורי מכירות באונליין שהולכים וגדלים.

גרף

(קרדיט תמונה: digitalcommerce360)

איך זה קשור אלינו?
כשאנחנו מאפיינים ומעצבים אתר קניות, עלינו לצאת מנקודת הנחה שכמו בסופר הפיזי, גם כעת, המשתמש שלנו בעל זמן מוגבל ומעוניין למצוא את המוצרים בקלות ובמהירות. יש משמעות רבה לזמן הסריקה, כיוון שאם לא יצליח למצוא את המוצרים שרצה בזמן סביר, הוא כנראה לא יסיים את הקניה ובטח שלא ישוב לקנות באתר שלנו.
אחת הסוגיות שעולות באפיון, היא אופן תצוגת הגריד בדפי הקטגוריה השונים באתר. עלינו לוודא כי מצד אחד, אנו מציגים מספיק מוצרים בכל שורה, כך שהמשתמש לא יאלץ לגלול ולחפש יותר מידי. מצד שני, תצוגת המוצרים צריכה להיות מספיק גדולה וברורה כך שלא תקשה על זיהוי המוצר בסריקה (תנסו למשל להבדיל בין גבינה 250 גרם לגבינה 500 גרם מתמונה קטנטנה).

יש, כמובן, גם הבדל בין תכנון אתר מסחר למוצרי אופנה, חשמל ומזון. האחרון – מתאפיין בהכנסה של כמות גדולה מאוד של פריטים לסל בפרק זמן מאוד קצר – ולכן סוגיית הסריקה והזיהוי המהיר הופכים להיות קריטיים.

באתר שופרסל אונליין למשל, הציגו בתחילה מספר גדול של מוצרים בכל שורה. כתוצאה מכך, אמנם היתה למשתמש פחות גלילה אך תמונות המוצרים היו קטנות מאוד והקשו על זהוי המוצר בסריקה.
בהמשך, הגדילו את תמונת המוצר וכמות המוצרים בכל שורה פחתה.

תמונות קטנות, יותר מוצרים-

 

שופרסל3

תמונות גדולות, פחות מוצרים-

 

שופרסל1

(קרדיט תמונות: אתר שופרסל אונלייו)

כמות המוצרים בשורה VS גודל התמונה
בבדיקת משתמשים שנערכה לאחרונה על ידי מעצב מוצר בשם הוגו ג'נקינס, נבדקה השפעת כמות וגודל המוצרים בגריד על זמן הקניה/ השהייה באתר קניות של מוצרי מזון. הבדיקה נערכה על 150 משתמשים שקיבלו "משימה" למצוא ירק מסויים במחלקת הירקות באתר ולהוסיפו לסל. נבדקו הזמן הכולל שלקחה להם המשימה וזמן הסריקה הממוצע של כל מוצר במהלך המשימה.
המטרה היתה להראות שככל שרכיב המוצר גדול יותר – זמן הסריקה קצר יותר.

מהלך ותוצאות הבדיקה
בתחילה נבדקה כמות המוצרים האופטימלית בכל שורה בגריד (3,4,5 מוצרים בשורה) ולאחר מכן נבדק האם יש משמעות לגודל המוצר המוצג בגריד.

כמות המוצרים בגריד
נמצא כי כאשר מגדילים את כמות המוצרים מ-4 מוצרים ל-5 מוצרים בשורה, עולה זמן הסריקה ב- 34% לשורה. הדבר לא נובע מגודל תצוגת המוצר, אלא מהוספת מוצר חמישי לשורה, המאט משמעותית את קצב הסריקה של המשתמשים.

abc

גודל המוצרים בגריד-
נמצא כי כאשר תצוגת המוצרים גדולה יותר, הזמן הממוצע להשלמת המשימה קצר ב-10 שניות, וזמן הסריקה הממוצע לכל מוצר קצר בשניה.

gif02

 

לסיכום ניתן לראות בגרף הנתון כי יכולות סריקת המשתמש מושפעות מכמות המוצרים בשורה וגודלם:

גרף2

(קרדיט תמונות:: usabilityhub.com)

ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
משתמש שנכנס לאתר מוצרי מזון, מצפה לחוויית קניה קלה ומהירה.
על מנת לייצר חווית קניה אפקטיבית, עלינו לוודא שהוא מצליח לסיים את הקניה בזמן קצר, יוצא מרוצה וחוזר לקנות אצלנו גם בפעם הבאה.
מניסיוננו עם לקוחות בתחום, ההתלבטות בין הרצון להציג כמה שיותר מוצרים "מעל הגלילה" ובין הצורך בגריד מאוורר עם מוצרים גדולים ותמונות ברורות היא אמתית וקשה: מצד אחד רוצים לחשוף בפני המשתמש את העושר הקיים ולחסוך ממנו את המאמץ שבגלילה, ומצד שני רוצים למנוע עומס קוגניטיבי שיקשה על הקנייה.
המחקר שציינו לעיל, מראה כי כאשר אני מציגים הרבה מוצרים בשורה, למשתמש קשה יותר לסרוק את המוצרים ולכן זמן הקניה שלו, בפועל, מתארך.
לעומת זאת, כאשר אנו מציגים גריד מאוורר, עם רכיבי מוצר גדולים, אנו מאפשרים סריקה נוחה יותר של כמות מוצרים גבוהה יותר בזמן נתון.